היום הרביעי לביקורנו החל בהרצאה יוצאת מהכלל של פרופסור גלעד פרז הישראלי על תחומי החפיפה שבין עולם החלקיקים האלמנטריים לבין הקוסמולוגיה. ההרצאה היתה מקיפה וקולחת ולמרות ששובצו בה פה ושם גם כמה משוואות בשפה של הגיאומטריה הדיפרנציאלית (גוועלד!), קלעה בול למקום שבו נמצאים התלמידים. גלעד פרז שהה ב-CERN כחוקר במחלקה התאורטית מזה כמה שנים, והיום הוא יומו האחרון לשהותו כאן. מחר בבוקר יחזור יחד איתנו לארץ הקודש באותה הטיסה.
בהרצאה של גלעד
בתום ההרצאה יצאנו לביקור בתחנת הבקרה של מעבדת AMS תחת השגחתו של גיורא מיקנברג (הלה הגיע לאתר בפורש הפתוחה, אנו בשאטל). על תחנת החלל הבינלאומית הסובבת את כדה"א יושב גלאי אנטי חומר המכונה Alpha Magnetic Spectrometer, וכל תוחלתו לאתר קרינה של אנטי-חומר המגיחה ממעמקי היקום. קרינה כזו עשויה להעיד על קיומן של גלקסיות של אנטי-חומר או לחליפין, על מציאותו ועל תכונותיו של החומר האפל. נדמה לי שאי אפשר להפריז בחשיבות התגליות שעשויות לצאת מהפרויקט הזה והן תאפלנה אפילו על גילוי ההיגס.
תארו לעצמכם שאי-שם במעבה היקום תתגלה גלקסיה אשר הקרינה החומרית הבוקעת ממנה מורכבת אך ורק מאנטי-חומר. משמעות הדבר עשויה להיות שישנם ביקום איים יקומיים של אנטי חומר בהם כל כוכב מורכב מאנטי חומר, כל פלנטה דמויית ארץ היא אנטי-סלע וכל תלמיד לפיזיקה ממוצא שמי שחי על הפלנטה הזו הוא אנטי-שמי... לחליפין, עודף שאין להסבירו בשטף של פוזיטרונים (למשל) עשוי להעיד על ראקציות לא מוכרות, עדות שעשוייה להוות 'אקדח מעשן' לקיומו של חומר אפל. ואולם עד עתה לא נמצאה כל עדות למשהו לא מוכר, לא לזה ולא לזה.
ומשהו קצת יותר חי...
לאחר הביקור במרכז הבקרה של AMS לקח אותנו גיורא לסיור 'חצי פיראטי' באולם בדיקת הגלאים הנמצא בסמיכות לאתר. גיורא 'הגניב' אותנו פנימה דרך דלת אחורית והוליך אותנו על גבי גשרי מתכת שהיו מתוחים מעל מבוך מרשים ביותר של בטונדות (שמטרתן כמובן לגונן מפני קרינה). באיזשהו שלב נתפסנו על חם על ידי אחד האחראיים על המקום והלה גער בעדינות בגיורא על שאפילו איננו חובשים קסדות כראוי לשיטוט במקום מעין זה. גיורא התנצל בנימוס תוך שהוא מגניב לעברנו חצי חיוך. למרבה המזל (ולפי התכנית) נתפסנו בכלכלתנו רק בתום הסיור...
ארוחת צהרים אחרונה לביקור זה, התארגנות חפוזה, ואנו יוצאים לפעילות המכונה Treasure hunting בעיר ג'נבה, ברובע העתיק של העיר. התלמידים מתחלקים לשתי קבוצות, הבנים בליווי שלי, והבנות בליווי של עידית, כל קבוצה מקבלת כתב חידה (אחיד) ובאמצעות פיענוחו היא מתקדמת מאתר היסטורי אחד למשנהו. זוהי דרך חביבה למדי ללמוד קצת על ההיסטוריה של המקום וגם להתחכך באוכלוסיה המאוד מגוונת של העיר, שומו שמיים - אף לא אחד מהם פיזיקאי מהנדס או מתכנת.
אין מה לאמר, הבנות תפקדו נפלא (על פי עדותה של עידית) והבנים לא-משהו... (על פי עדותו של עופר). בעוד שהבנות שעטו מאתר לאתר תוך פיענוח מהיר ומוצלח של כתב החידה, הבנים הסתובבו סחור סחור סביב האי במוצא האגם לנהר, ולולא יצאו מבעוד מועד מהלופ האינסופי שנלכדו בו, היינו מסיימים את היום על רגליים כושלות כשיכורים הלומי אלכוהול ביציאה מבית המרזח. במאמץ משותף ואיחוד כוחות של כל החמישיה נפלטנו מהלופ וסוף כל סוף אפשר היה להתקדם לעבר הפארק הנאה הממוקם בטבורה של העיר...
בניווט מבצעי
אלאבמה? מה הקשר?....
הבנות כבר נמצאות מצדו השני של האגם...
כסיימנו את מעגלנו בקרבת המזרקה המפורסמת של ג'נבה, הבנות כבר מזמן צלחו את האגם על גבי סירה-מונית, והמתינו שעה ארוכה על הגדה שמנגד לקבוצה המובסת - בליקוק גלידה... לכשהתאחדנו מחדש, פנינו העירה לרובע מודרני יותר במטרה לקנח את הגלידה בפיצה... באחת הסימטאות מצאנו מסעדה איטלקית חביבה ואינטימית לסגור בה את היום, ולמעשה את כל ביקורנו עמוס הפעילות ב-CERN. מחר מצפה לנו ארוחת בוקר חפוזה אחרונה על הטרסה, ובשמונה בבוקר אנו על השאטל בדרכנו אל שדה התעופה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה